החלטה בתיק בר"ע 26721-02-12

1.     בפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי בתל אביב יפו מיום 30.1.12 (השופט אילן איטח ונציג הציבור מר אבישי שמר; ס"ע 24728-05-10), בה נדחתה בקשת המבקשת להורות על מחיקת סעיף 133 לתצהיר עדות ראשית מטעם המשיב.

2.     בבית הדין האזורי מתבררת תביעת המשיב להשבתו לעבודה ולתשלום מלוא שכרו עד למועד ההשבה או לחילופין פיצויים בגין פיטוריו שלא כדין. בהחלטת בית הדין האזורי, מיום 23.10.11, נקבע התיק להוכחות ליום 30.1.12. ביום 5.12.11 הגיש המשיב תצהיר עדות ראשית מטעמו. ביום 29.1.12, יום אחד עובר למועד דיון ההוכחות, הגישה המבקשת בקשה "למחיקת סעיפים והוצאת נספחים מתצהיר עדות ראשית של התובע". במסגרת בקשה זו התבקש בית הדין להורות על הוצאת דו"ח פוליגרף ת/20 מתצהיר עדות ראשית של המשיב ומחיקת סעיף 116 מתצהיר המשיב. עוד התבקש בית הדין להורות על מחיקת נספחים שונים שהינם תמלילים שצירף המשיב לתצהירו וכן על מחיקת סעיף 133 מתצהירו של המשיב (להלן - סעיף 133 לתצהיר). בהחלטתו, בו ביום, הורה בית הדין למשיב להגיש תגובתו עד לפתח הדיון וקבע כי הבקשה תידון בפתח הדיון.

3.     בדיון בבית הדין האזורי, מיום 30.1.12, הסכימה באת כוח המבקש כי דו"ח הפוליגרף יישאר. המשיב הודיע כי יגיש תצהיר קבילות כל ההקלטות וכן את ההקלטות והתמלולים. במעמד הדיון עמדה המבקשת על בקשתה למחיקת סעיף 133 לתצהיר. המשיב התנגד לבקשה וטען כי אין מדובר בשינוי חזית. המשיב טען כי חלק מהתשתית העובדתית, לטענתו, דנה במערכת יחסים עכורה כלפיו ולכך שהתנכלו לו ופעלו מולו באופן לא הגון. עוד נטען כי לבאת כוח המבקשת תהא אפשרות לחקור את המשיב בעניין וכי בעידן של משקל ולא כבילות אין מקום למחיקת הסעיף. לשאלת בית הדין השיב בא כוח המשיב כי הטענה האמורה בסעיף 133 לתצהיר לא נטענה בכתב התביעה. באת כוח המבקשת טענה כי מדובר בהרחבת חזית וכי האמור בסעיף 133 לתצהיר לא בא זכרו בכתב התביעה, כנימוק לטענת ההתנכלות, ובכל ההליכים שהתנהלו בתיק במסגרת השנתיים האחרונות. עוד טענה באת כוח המבקשת כי אלמלא הופיעה הטענה בכתבי הטענות הייתה הטענה משמשת עילה מיידית לנקיטה בהליך לשון הרע. עוד נטען כי אין בטענה שבסעיף 133 לתצהיר כדי לתרום לדיון. בהחלטתו, במעמד הדיון, קבע בית הדין כי אין הוא מוצא מקום להורות בשלב זה על מחיקת סעיף 133 לתצהיר על מנת לאפשר את מלוא הראייה שהמשיב מבקש להציג. בהחלטתו ציין בית הדין כי מסקנתו הינה חרף טענת המבקשת שיש בה ממש לפיה מדובר בטענה שאין לה ביטוי בכתב התביעה ועל פני הדברים לא ברורה הרלוונטיות של האמור בה. בית הדין חזר על הנקבע בהחלטתו מיום 4.1.12 לפיה הטענה המרכזית בתיק היא שאלת מרכז הכובד של עילת הפיטורים. על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שלפני.

4.     בבקשה לרשות ערעור נטען כי בית הדין קמא שגה בהחלטתו כאשר מחד דחה בקשת המבקשת להורות על מחיקת סעיף 133 לתצהיר, העוסק כולו בטענות המשיב בדבר הטרדה מינית כנגד עובדת המבקשת על ידי ראש העיר, אולם מאידך קבע מפורשות כי החלטתו הינה חרף טענת המבקשת שיש בה ממש. סתירה זו מקבלת משנה תוקף, כך לטענת המבקשת, נוכח הפניית בית הדין קמא להחלטתו מיום 4.1.12 בה נקבע כי מסגרת התיק מוגבלת לפלוגתאות העולות מכתבי הטענות. עוד נקבע בהחלטה זו כי לא תותר הזמנת עדים שונים לעדות מטעם המשיב מן הטעם כי עניין הטענות על הטרדות מיניות אינן רלוונטיות לתיק.

5.     לאחר שנתתי דעתי לטענות המבקשת בבקשתה, ועיינתי בהחלטת בית הדין האזורי ובכלל  החומר שבפני אני מחליט כי דין הבקשה להידחות. הלכה היא כי ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בעניינים שבסדרי דין, אפילו סבורה היא כי ראוי היה לנקוט דרך דיונית אחרת, ובלבד שההחלטה שהתקבלה אינה מנוגדת לדין, ואינה גורמת עיוות דין לאחד הצדדים (רע"א 2444/08 שופרסל בע"מ ואח' - אהרון כהן ואח', מיום 21.12.08; ע"ע 270/99 עמותת בית החולים משגב לדך ירושלים ואח' - רמי לוי, ניתן ביום 13.12.99). לא מצאתי כי המקרה שלפני נמנה על חריגים אלה. בהחלטתו נתן בית הדין האזורי דעתו לטענות המבקשת לפנינו - בדבר רלוונטיות האמור בסעיף 133 לתצהיר בנסיבות המקרה ולכך שיש ממש בטענת המבקשת. חרף זאת, ראתה הערכאה הדיונית לנכון שלא להורות על מחיקת סעיף 133 לתצהיר זאת על מנת לאפשר את מלוא הראייה שהמשיב מבקש להציג. משאלו הם פני הדברים לא שוכנעתי כי נפלה טעות המצדיקה התערבות ערכאת הערעור בהחלטת בית הדין האזורי בפניו פרושה מלוא היריעה העובדתית בתיק.

6.      סוף דבר - הבקשה נדחית. אין צו להוצאות.

ניתנה היום,  כ"ז שבט תשע"ב, 20 פברואר 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: